גלות רוחנית : spiritual exile

לבקשת עומר אני כותב משהו על ההתלבטות והמבוכה שאמורים ללוות את המעבר שלי לבלוג עם קישורים ממומנים. עומר כתב:

”ובכל זאת, נראה לי שכדאי להקדיש פוסט להרהורים סביב המבוכה שבכל זאת (אני בטוח) קיימת סביב כל המהלך. אתה מציג חזות מאוד ישירה ובוטחת, אבל אני בטוח שיש בכל ההתעסקות עם הכסף, פרסומות, תרומות, משהו לא נעים עבורך, ושיש לך (more…)

הערות טכניות למי שמתענין בבניה של דברים כאלה
פייפאל היא מערכת מאוד נוחה לקבלת ושליחת כספים. השולח משלם באמצעות כרטיס אשראי, והמקבל מקבל אותם לחשבון אלקטרוני. מהחשבון האלקטרוני אפשר לשלם כשקונים באינטרנט (באיביי, אמאזון וחנויות נוספות) או להעביר את הכסף ישירות לחשבון בנק. בישראל אופצית חשבון הבנק אינה פועלת עדיין. אם אתם בישראל ורוצים למשוך את הכסף, אתם צריכים חשבון בנק אמריקאי או אירופאי. אבל אפשר לשלם, ולהחזיק את הכסף און-ליין.

כדי אפשר לגולשים לשלם, צריך הכניס קוד html מסוים לתוך האתר שלכם. הקוד מציג את הכפתור. ישנם כפתורים מוכנים של פייפאל כמו זה שאני משתמש, ואפשר להתאים לקוד כל קובץ גרפי שתירצו.

כשלוחצים על הכפתור הקוד מופעל ונשלחים המשתנים לאתר של החברה. האתר של פייפאל יכול ליצר את הקוד בשבילכם, וכל מה שצריך  לעשות הוא לגזור ולהדביק אותו בתוך הקוד של האתר שלכם. אם יש לכם אתר, סביר שיש לכם ידע מסוים בhtml - זה יאפשר לכם הבנה ויכולת תמרון טובים יותר. אבל html היא בהחלט לא חובה. כפתור התרומה באתר הזה נעשה באופן אוטומטי לחלוטין ללא מניפולציה של הקוד.

ההתקנה וההפעלה של פייפאל היא חינם, אבל השרות לא בחינם. מי שמקבל את הכסף (אני) משלם עמלה על כל העברה. זה עולה בערך שני שקלים לכל העברה. אם רוצים להעביר כסף ישירות דרך חשבון דואל פרטי - פייפאל מאפשרת את זה וזה לא עולה כלום. אבל אם בחרתי לשים כפתור תרומה באתר, אני חייב בעמלה.

התעסקתי עם המערכת הזו די הרבה כשבניתי אתר שמסדיר הזמנות של דיסקים וקבצי אודיו. אשמח ליעץ.

קישור ל PayPal              יצירת קשר איתי

הבלוג הזה ימשיך להיות המקום בו אני שוטח את משנתי הלא סדורה על פסיכולוגיה, פילוסופיה, בודהיזם והחיים בכלל. בנוסף, אני מתכוון לנהל יומן שיעסוק בפיתוח של הבלוג ובחיים ברשת. אני מקווה שמה שאני לומד מההרפתקאה הקטנה שלי יוכל לשרת  אחרים שירצו לעשות אותו דבר, או לפחות להזהיר מכוויות וטעויות אפשריים. 

עצה ראשונה. אחד הקוראים הקבועים של הבלוג ברשימות העיר לי לגמרי בצדק שהזמנתי קוראים לבקר בבלוג החדש לפני שהיה בו מספיק חומר. (אם יורשה לי להצטדק, חשבתי שההזמנה ברשימות נשמרה כטיוטא, ולא פורסמה. חזרתי מקניות וראיתי שהיא פורסמה. לא נורא.) הוא צודק לגמרי. לקח לי הרבה זמן  להקים את הבלוג מבחינה טכנית, ויכולתי להתאפק עוד קצת לפני שהזמנתי אתכם. 

הצעד הראשון בפרויקט הזה היה להציב מטרה ברורה. כמו שכבר רמזתי המטרה שלי היא לא הכתיבה עצמה: את זה אני עושה ממילא. המטרה שלי היא לגייס כסף. לכסף הזה יש יעוד ידוע. אני אשתמש בו כדי להחליף את ההונדה הישנה שלנו שעלולה בכל רגע לשבוק חיים. עכשיו, כשנולדה תמר (החמודה), אפילו יותר בוער לי לנהוג ברכב שהגג שלו לא נוזל, שיש לו פח בעובי סביר, חימום וקרור ראויים לשמם וכריות אויר. לא, אני לא מתכוון לקנות פרארי. הונדה משומשת משנת 1997 תעשה את העבודה. 15% מההכנסות הבלוג יתרמו לטובת עמותה שמפעילה בית ספר באחד האזורים העניים ביותר בהודו, כלומר אחד האזורים העניים ביותר בעולם.

הלכתי ובררתי כמה תעלה מכונית כזו. אני צריך £1750 שהם בערך 15000 ש“ח. אני יודע, זה יכול לקחת גם שנתיים לגייס את הכסף אבל אני נחוש לעשות את זה. טובת הבת שלי עומדת כאן לנגד עיני! אם למשל הבלוג יכניס 16000 שקל, 2400 יגיעו לפראניה ויהרה סקול בבודגאיה. אני אדאג באופן אישי שהכסף יגיע ישירות אליהם, בלי תווך או תשלומי תווך. סכום כזה מאפשר לשנים עשר (!) תלמידים ללמוד במשך שנה. ולנו תהיה מכונית חדשה.

לפני

אחרי

אז הנה אנחנו מתחילים.

מי זוכר את ההתרגשות שעברה בעולם הבלוגים לפני שהמלחמה הזו התחילה? עכשיו הענין הוא אחוות בלוגרים מישראל ולבנון, אבל אז, בימים הרחוקים של לפני המלחמה, עסקנו בתקווה הנאיבית למדי שאפשר יהיה להרויח קצת כסף מהכתיבה הזו. תפוז הכריזה על תשלום לבלוגרים מצליחים והרטט עבר בגבם של כמה וכמה בלוגרים תפרנים, כולל בגבו הצנום של עבדכם. (more…)