די גאנצע וועלט איז נאר א חלום
שני, 04 בספטמבר 2006איזה שעשוע! יש ויקיפדיה ביידיש.
איזה בעסה! מישהו כבר כתב את הערך ”בודהיזם”.
איזה שעשוע! יש ויקיפדיה ביידיש.
איזה בעסה! מישהו כבר כתב את הערך ”בודהיזם”.
אפשר לשמוע שיחות דהרמה והרצאות על בודהיזם באינטרנט. זה בעצמו לא חידוש גדול, אבל אפשר גם להרשם ולקבל כל פעם את הרצאה חדשה שיוצאת. ישר לתוך המכשיר הקטן, ומשם לאוזניות ולמוח שלי. אני יודע שכולם חוצץ ממני כבר יודעים מזמן מה זה פודקסט. אבל בכל זאת - הנה המלצת השבוע שלי.
מאז שזכיתי באייפוד הקטן בהגרלה באינטרנט - כן, גם אני לא האמנתי שדברים כאלה קורים - התחלתי לחקור קצת את עולם השידורים המקוון. לפעמים אני נדהם איך הטכנולוגיה מפעילה אותי. לפני חצי שנה פודקסט ואייפוד היו מילים אופנתיות כאלה שלא בדיוק ידעתי מה הן אומרות. עכשיו אני הולך בגשם הדק ומאזין להרצאה של סטיבן בצ‘לור על מארה באוזניות הלבנות, ומחכה להוריד את ההרצאה הבאה.
התוכנה שבאה עם האייפוד (itune) מאפשרת לחפש פודקסטים חינמיים לפי נושאים. נדמה לי שאפשר להשתמש בה גם אם אין לך את המכשיר הלבן הקטן. עדיין אין כמות מדהימה של פודקסטים על בודהיזם, אבל זה רק ענין של זמן. הצלחתי למצוא שיחות דהרמה מענינות והרצאות וידאו על cognitive science וזה בפני עצמו עדיין מרגש אותי מאוד. ככה מצאתי את האתר הזה (שבנוי, אגב, על וורדפרס) שמכיל אוצר הרצאות דהרמה. http://www.dharmapodcast.org/. זו ההמלצה שלי היום.
בינתיים הורדתי עוד הרצאות של סטיבן בצ‘לור. חוויה אינטלקטואלית.
אגב, יש פודקסט עברי? עמותת תובנה - אולי תשימו את ההרצאות של המורים? ומה עם האוניברסיטאות?
There seems to be some debate within Western Buddhist circles about a quote (or misquote?) from the Pali canon
Ananda says to the Buddha …
‘The half of the holy life, Lord is the friendship (Sanskrit: Kalyanamitra?) with what is lovely, intimacy with what is lovely’ (Sanskrit: sobhana)
The Buddha replies:
“Say it not so, Ananda. Say it not so, Ananda! It’s the whole, not the half of the holy life.’
I have over the years come across several versions of this quoted in Western Buddhism to demonstrate various points and I wondered what the Pali scholars can tell us?
Many thanks
Steve Hinde
Bristol
Answer:
Kalyāṇamitta is a compound that breaks up to kalyāṇa (good) and mitta (friend). ‘Good friend’ is understood by both modern academic scholars as well as the Buddhist teachers within the tradition as spiritual teacher. Though technically it may be translated as being ”friend with the good“, it is widely accepted that this is the least likely interpretation. Having a good friend, means being in touch with some kind of a spiritual guide, a senior monk or just good social (spiritual) influence.
This, I think is the original meaning of the term, though the traditional interpretation has limited the meaning to be simply a meditation teacher.
Harvey explains that ”a new monk’s guiding senior is his particular “good friend”. The best of “good friends” are those who are gifted meditation teachers.“ (Harvey, 2000: 96). Katz (1982: 190) states that ‘the kalyāṇamitta is the Buddhist guru’ and Prebish (2003: 28), following him, writes: ‘It is the kalyāṇamitta who functions as a spiritual guide of the Buddhist practitioner’. The ‘good friend’, according to them, is a technical term that does not mean a friend in the common modern sense but indicates a specific function within the Buddhist religious education system.
This view seems to be shared with some thinkers within the Theravāda tradition. Buddhahāsa Bhikkhu, a twentieth century teacher in the Thai Forest Tradition, uses kalyāṇamitta as a synonym for spiritual teacher when explaining the role of the Buddhist teacher to meditation students who retreat at his monastery (Buddhadāsa, 1996: 45). In the same manner Bhikkhu Bodhi writes that good friendship ‘means in effect seeking out wise companions to whom one can look for guidance and instruction’ (Bodhi, 1994)
It is almost tempting to state, as Katz does, that ‘good friend’ and ‘teacher’ are actually synonymous (Katz, 1982: 189). This, I think, is to stretch the boundaries of interpretation too far, and in this particular instance it is also based on wrong reading. Katz writes that ‘in the Dīghanikāya Aṭṭhakathā we find “kalyāṇamitta” and seṭṭha (“teacher”) given as synonyms’ (ibid) but his reading seems to be wrong. To cite his reference in full: ‘kalyāṇoti kalyāṇaguṇasamannāgato seṭṭhoti vuttaṃ hoti’ (Sv I 146). Firstly, the commentator does not explain kalyāṇamitta but kalyāṇa which basically means ‘good’. Secondly, Katz reads satthā, ‘teacher’ when the actual word is seṭṭha which means ‘excellent’. Therefore, the commentator says: ‘“good”––endowed with virtue (or goodness, or excellence) and with good quality; that is to say: he is excellent. (Sv I 146)’. This has nothing to do with either friends or teachers.
Back to the question.
Reading ”The half of the holy life, Lord is the friendship (Sanskrit: Kalyanamitra?) with what is lovely, intimacy with what is lovely’ (Sanskrit: sobhana)“ is probably based on a paragraph from the Samyutta Nikāya, however the translation is erroneous. It is based on this three-fold phrase kalyāṇamitta kalyāṇasahāya kalyāṇasampavaṅka (k-m; k-sah; k-sam) which means ‘one who has a good friend, one who has good companions, one who inclines to good [company]’ (Collins,1987: 64). As I said, translating kalyāṇamitta ”as friendship with what is lovely“ is the less probable translation. It actually means ”having a friend who is good“.
The reference to Ānanda is from S I 88 in which the Buddha refers directly to himself as kalyāṇamitta in the sense that was mentioned above––being someone to rely upon, someone who assists on the path to awakening.
Here is Bhikkhu Bodhi’s translation:
By the following method too, Ānanda, it may be understood how the entire holy life is good friendship, good companionship, good comradeship (kalyāṇamittatā kalyāṇasahāyatā kalyāṇasampavaṅkatā): relying upon me as a good friend (kalyāṇamittaṃ), Ānanda, beings subject to birth are freed from birth; beings subject to aging are freed from aging; beings subject to illness are freed from illness; beings subject to death are freed from death… by this method, Ānanda, it may be understood how the entire holy life is good friendship, good companionship, good comradeship. (S I 88; trans. Bodhi, 2000)
Ānanda is mistaken to think that half of a spiritual life is good friendship. Having a good friend, says the Buddha, is the entire spiritual life. ‘Good friend’ here is the Buddha, who is definitely the spiritual guide par excellence.
A comment on the commentaries:
The view that kalyāṇamitta is a teacher, and specifically a meditation teacher, goes back to the fifth century commentator Buddhaghosa. According to him the ‘good friend’ is the Buddha himself or someone who teaches the same dhamma. By training under such a person one grows in faith, virtue, learning, generosity and understanding (Vism I.49). In the third part of the Vism, which is devoted to the practice of meditation, kalyāṇamitta is attributed more specifically to one who gives mediation subjects (Vism III,62ff). Buddhaghosa quotes S I 88––in which the Buddha talks about himself as kalyāṇamitta––and explains the hierarchy of meditation teachers beginning with the Buddha and ending with one who is moral and knows only one collection of suttas (Vism III,64). Buddhaghosa clearly uses the term in a technical way, to mean a mediation teacher. Nevertheless Collins argues that ‘this late, very specific, and indeed not very frequent use of the idea of ‘good friend’ seems to have been rather over-emphasized in the secondary literature’ (Collins, 1987: 63).
Thank you Steve for Bringing up this question!
בסופשבוע מעריב מפרסם כתבה של אור רכלבסקי על פסיכולוגיה ובודהיזם בישראל.
אור פנה אלי בקשר לחבילת מכתבים שהגיע לידי כשהייתי בסרי לנקה. המכתבים הגיעו אלי דרך אחיה של תקווה שוברוק אותה פגשתי בסרי לנקה. לפני כשנה תקווה, פסיכולוגית ודוקטורנטית לבודהיזם באוניברסיטת פרדיניה, יצרה קשר עם נזירים מקומיים שספרו לה שראש הממשלה דוד בן גוריון קיים חליפת מכתבים ערה עם הנזיר הידוע נינאפוניקה. מסתבר שהוא לא רק התכתב, אלא גם נפגש עם הנזיר, ואף תרגל בעצמו מדיטציה וקרא בכתבים מהקאנון הפאלי.
תקווה נסתה למצוא את המכתבים ב“מנזר האי“ בדרום סרי לנקה אבל המנזר אליו אמורים להגיע בסירה מקפיד על בידוד ולא מתיר לנשים להכנס. אחרי נדנוד מתמשך למקומיים שהכירה רמז לה מישהו שאולי המכתבים נמצאים בכלל בקנדי, במנזר היער, היכן שניאנפוניקה התגורר כשניהל את ההוצאה לאור הבודהיסטית BPS. אחרי זמן מה היא הצליחה לרכוש את אמונו של המנהל לשעבר של הארכיון הנזיר מטה-ויהארי, והוא בסופו של דבר הסכים לבקש בשבילה העתקים של המכתבים. ראש המנזר (נזיר הולנדי שאיני זוכר את שמו) הציע לחפש את המכתבים אבל טען שבהיקו בודהי, המנהל בפועל של BPS אינו מסכים להוציא מסמכים מקוריים. ערב נסיעתה לישראל הוא הביא לה חבילה של צילומים. המכתבים עצמם כניראה במצב די גרוע, וגם הצילומים שהגיעו לידי אינם שלמים, ודורשים מידה מסוימת של שחזור לפי ההקשר.

מקום מגוריו של ניאנפוניקה בקנדי. עוד תמונות שצילמתי בסרי לנקה
ניאנפוניקה עצמו נולד בגרמניה למשפחה יהודית. שמו היה זיגמונד פניגר, והוא עבד בחנות הספרים של אביו עד שעזב לסרי לנקה, שם למד אצל נינטילוקה, נזיר אירופאי חלוצי ומפורסם לא פחות. גםבהיקו בודהי ממשיכו של נינפוניקה בפרויקט התרגום הענק ובניהול ה BPS , נולד למשפחה יהודית (אמריקאית). אם מישהו יודע מה היה שמו הקודם אשמח לדעת.
הנה קטע ממה שפורסם במעריב:
”מעמיד את הבודהיזם על הראש:
מי שמחפש את הנקודה היהודית במפגש בין בודהיזם לפסיכותרפיה ובכלל בין בודהיסטים במערב, לא יתאכזב. בקרב הדמויות המובילות בתחום בעולם יש מספר בלתי-פרופורציונלי בעליל של יהודים. אחד החשובים בהם הוא ג‘ון קבט-זין, יהודי מברוקלין שלא ממש שומר מסורת, והיה הראשון לשלב קשיבות בתוך טיפול במצוקות.
על הרעיון הזה חשב קבט-זין לראשונה במהלך ריטריט אינטנסיבי בשיטת המהאסי. אחת הדמויות הבולטות שסייעו בהפצת שיטת המהאסי במערב והיה לאחד הדמויות המשפיעות ביותר בסרי-לנקה היה נזיר בשם ניאנפוניקה תרה, שנולד ב1901 בהנאו שבגרמניה בתור זיגמונד פניגר. בשנות השלושים ברח פניגר מהנאצים, והיה לאחד המערביים הראשונים שלבש את גלימת הנזירים הבודהיסטיים.
אסף פדרמן, דוקטורנט לפסיכולוגיה באוניברסיטת וורוויק וחוקר בודהיזם, נסע השנה לסרי-לנקה להשתלם בלימודי שפת הפאלי העתיקה. בארכיון של ניאנפוניקה הוא גילה התכתבות ממושכת שניהל הנזיר עם לא אחר מראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, דוד בן-גוריון.
”ניאנפוניקה החל בהתכתבות ובן-גוריון נענה לו בהתלהבות. חליפת המכתבים כוללת כמה פרטים מפתיעים על עומק ההתענינות של ראש הממשלה בפילוסופיה ובתרגול הבודהיסטים“, מספר פדרמן. ”באחד המכתבים בן גוריון מדווח לניאנפוניקה על ביקורו בבורמה, במסגרתו פגש כמה מורים בודהיסטים. מהמכתבים עולה שראש הממשלה לא רק הקדיש זמן למדיטציה, אלא אף קרא סוטרות מהקאנון הפאלי (אוסף כתבים בודהיסטי). אחד הנושאים שהעסיקו אותו, ועמו לא היה יכול בשום אופן להסכים, היה ’לידה מחדש‘. נראה למשל שבן גוריון חש בקיא דיו ברעיונות הבודהיסטים כדי לכתוב ’אני טוען שעל פי מה שלימד הבודהה במקור לידה מחדש אינה אפשרית‘. לפחות בבורמה, היה מי שהסכים איתו. הוא גם דיסקס עם הנזיר את נושא ארבע האמיתות וקיומו של הסבל בעולם, וביקש שישלח לו כתבים בודהיסטיים רבים.
”בן גוריון הזמין את ניאנפוניקה לבקר בישראל, ביקור שבסופו של דבר לא יצא אל הפועל מסיבות שונות. נראה שניאנפוניקה עצמו ראה בהזמנה הזדמנות להסביר ולהפיץ את תורתו של הבודהה, וכן ליצור קשר עם קרובי המשפחה המעטים שהצליחו להמלט מגרמניה לפני המלחמה ומצאו את דרכם לישראל. אחדים מהם, כמו זיגמונד שלמה פניגר מירושלים ויצחק פניגר מגבעת חיים איחוד, החליפו אתו מאוחר יותר מכתבים אחדים. ניאנפוניקה ביקש גם למצוא מתרגם לספרי מבוא ולכתבי מקור בודהיסטים, אבל בהעדר מתרגם הבקיא גם בעברית וגם בשפות המקור הבודהיסטיות הפרויקט לא יצא אל הפועל.
”בסופו של דבר הנזיר וראש הממשלה נפגשו, אבל לא על אדמת ארץ הקודש. הם נפגשו בבורמה בזמן ביקורו של ראש הממשלה שם בתחילה שנות השישים. למרות הסתייגויותיו מהרעיון של לידה מחדש, בן גוריון המשיך להתעניין בבודהיזם עד מותו. במכתבים הוא מספר כי העדיף להצניע פן זה של חייו בגלל חששו מהשמועות שטענו כי המיר את דתו מיהדות לבודהיזם. על כך הוא כותב ”אם הייתי אדם פרטי, הייתי מתייחס לשמועות הטפשיות בבוז ושאט-נפש הראויים להם, אבל לצערי אני עדיין מחזיק בעמדה ציבורית כנציג המדינה שלי ואיני מבכר להוסיף שמן למדורה.“

בן גוריון: שמן למדורה ניאנפוניקה: רצה לבקר
Keep your life simple
It is less trouble
”אין טעם באחיזה, דחייה היא כואבת
שים לב בקלות ובעדינות
כמו אב שמחזיק תינוק
לא הדוק מדי, לא רפוי מדי“
ארבע בבוקר ותמר שכחה איך לנשום עם אף סתום.
ואני מצאתי את המדריך העצל להארה של מרטין בצ‘לור. המלצה לילית.

The Great Way is not difficult
For those who do not pick and choose
