גלות רוחנית : spiritual exile

המצלמה החדשה יודעת גם לעשות קצת וידאו. רק התעוררנו. מתנה מאיתנו לכל מי שאוהב.

אני מלא התלהבות, אלא שהעייפות, ממש כמו שהבטיחו לי, מכרסמת בריכוז שלי. אני חושב עד כמה אני בר מזל שהיו סביבי הורים, ושההורים הלכו הגיעו חברים ושהחברים הלכו הגיעו הורים אחרים. זה לא רק התמיכה הפיסית בבישול-כביסה אלא התמיכה הנפשית. מאוד חשוב לנו לשתף בהתלבטויות ולהרגיש שאנחנו לא לבד. ברוך השם יש הזדמנויות להתלבט כל הזמן.

האב המאושר במטבח (דכאון אחרי לידה לגברים?)

אני מסתכל עליה ולא מאמין למה שאני רואה. הילדה הזו נולדה מושלמת. כל האיברים הקטנים שלה מחייכים לעולם, טריים ולחים, מוכנים גמישים וחזקים (במידה). היא בבת אחת חלק ממני, חלק מהגוף של אמא שלה, אבל הולכת ונהיית נפרדת שעה אחרי שעה.
אנחנו במשימת תשומת לב נמשכת. מנסים להבין מה היא רוצה ומה הוא לא רוצה. כואב לה, נעים לה, היא רעבה, נסתם לה האף. כל בעיה באה עם סוג בכי שונה. לפעמים היא בוכה מרוב עייפות. מסתכלים כל הזמן ולומדים. אנחנו בתוך זה במאה אחוז, לא מחפשים לברוח. רק מחפשים מאיפה ליצר שעות שינה ואנרגיה כדי שיהיה לנו כוח.

לפעמים מה שצריך זה הליכה טובה בפארק, בין עצים ליד נחל עם ציפורים ושמש. דווקא ההסתגרות בבית עושה את הכל ליותר מדאיג ומכונס. ומעייף. אז יצאנו. האנשים ניראו קצת גסים - כמו הרושם שנוצר אחרי ריטריט מדיטציה ארוך. התעורר בי רצון לגונן עליה, כאילו הכל יכול לפגוע בה. אני לומד גם על עצמי.

אנחנו עושים עכשיו את המדיטציה של החיים, מסתכלים, לומדים, מחפשים איך אפשר לעזור לה, מאיפה תבוא האהבה והנתינה. זה לא אימון. עכשיו זה באמת. בעצם זה תמיד היה באמת, אבל לא תמיד הרגשנו את זה כל כך חזק.

תמר נולדה עם בעית נשימה קלה. לא משהו שהדאיג אף אחד חוץ מההורים שלה. המליצו לנו, כמו לכולם, לא לשים אותה לישון על הבטן מחשש למוות בעריסה. חיים קשים - הילדה מאוד אוהבת לישון על הבטן. אז נשארים ערים כדי להסתכל עליה ישנה על הבטן, או מתעוררים כי היא לא מוכנה לישון על הגב יותר מחצי שעה. מצאתי את עצמי מסתכל עליה עד שעה שלוש בלילה. בשעה שלוש וחמש דקות מסרתי אותה למינקת והלכתי להתנחם באינטרנט.

לא הייתי מודע לשוק הענק של חיישני נשימה לתינוקות. לכל הורה מודאג יש כתובת, והכתובת שלי היתה www.babymonitordirect.com. למדתי שהחיישן היעיל ביותר הוא משטח קשיח שנמצא מתחת למזרון ומרגיש כל תנועה. עם כל תנועה נדלק אור ירוק קטן שאומר להורה המודאג: הילד שוב שאף אויר, אתה יכול לחזור להיות לחוץ במידה סבירה. אם אין תנועה במשך 20 שניות המכשיר מתחיל לצרוח באימה. נחמד.

הייתי חייב כמובן לבדוק את כל המכשירים שהוצעו למכירה ב eBay . הכי פופלרי הוא המכשיר של angelcare שמאפשר גם לשמוע עם התינוק בוכה דרך ווקי-טוקי קטן. הביקורות בסך הכל טובות. חיפשתי גם את הגרסה של tommy tippee שראיתי בחנות, אבל אפילו משומש זה עולה המון. לחברה הזו יש שני דגמים. מספר שמונה אפילו מציג את הטמפרטורה בחדר של התינוק, אבל הביקורות אומרות שהוא לא מדויק. ויש חברות שהגדילו לעשות וחיברו מצלמת וידאו שמצלמת בטווח אינפרה אדום כדי שההורה שיושב בסלון יוכל לראות שהביבי שלו מחייך מתוך שינה. לא צריך להגזים, אנחנו רק רוצים לדעת שהיא ממשיכה לנשום כשאנחנו ישנים. אגב המכשיר הטוב ביותר הוא כניראה baby sense II כי יש לו שני משטחים. משטח אחד מתאים לתינוק קטן וחמוד שלא הולך לשום מקום בלילה, אבל כשהוא גדל המכשיר עלול לצווח באימה בכל פעם שהוא זוחל אל מחוץ לחיישן. לכן יש שניים. קשה להבין איך חיו הורים לפני זה.

ביום ראשון בבוקר הדחיפות והעייפות הכריעו אותי לא לחכות למכרז הבא בEbay. הלכתי אחרי כבוד לארגוס וקניתי את הגרסה היותר זולה של tommy tippee - מהדורה מספר 6. חיברתי את הילדה למוניטור וישנתי כמו תינוק. אגב לישון כמו תינוק זה אומר להתפתל עם בעיות עיכול וגזים כל הלילה, ולהתעורר על שעתיים כדי לאכול.

חברים יקרים, אני אבא בן שבועיים, וקשה לי עדיין להבין או להסביר את זה.
קרו כמה דברים טובים בשבועיים האחרונים. אחד מהם הוא המעבר לבלוג הזה, ואחר הוא אפשרות תעסוקה חדשה שאולי נפתחה בפני (ואולי לא) באוניברסיטה. אבל הדבר הכי חשוב שקרה הוא בלי שמץ ספק הולדתה של תמר. (more…)