הבלוג הזה ימשיך להיות המקום בו אני שוטח את משנתי הלא סדורה על פסיכולוגיה, פילוסופיה, בודהיזם והחיים בכלל. בנוסף, אני מתכוון לנהל יומן שיעסוק בפיתוח של הבלוג ובחיים ברשת. אני מקווה שמה שאני לומד מההרפתקאה הקטנה שלי יוכל לשרת אחרים שירצו לעשות אותו דבר, או לפחות להזהיר מכוויות וטעויות אפשריים.
עצה ראשונה. אחד הקוראים הקבועים של הבלוג ברשימות העיר לי לגמרי בצדק שהזמנתי קוראים לבקר בבלוג החדש לפני שהיה בו מספיק חומר. (אם יורשה לי להצטדק, חשבתי שההזמנה ברשימות נשמרה כטיוטא, ולא פורסמה. חזרתי מקניות וראיתי שהיא פורסמה. לא נורא.) הוא צודק לגמרי. לקח לי הרבה זמן להקים את הבלוג מבחינה טכנית, ויכולתי להתאפק עוד קצת לפני שהזמנתי אתכם.
הצעד הראשון בפרויקט הזה היה להציב מטרה ברורה. כמו שכבר רמזתי המטרה שלי היא לא הכתיבה עצמה: את זה אני עושה ממילא. המטרה שלי היא לגייס כסף. לכסף הזה יש יעוד ידוע. אני אשתמש בו כדי להחליף את ההונדה הישנה שלנו שעלולה בכל רגע לשבוק חיים. עכשיו, כשנולדה תמר (החמודה), אפילו יותר בוער לי לנהוג ברכב שהגג שלו לא נוזל, שיש לו פח בעובי סביר, חימום וקרור ראויים לשמם וכריות אויר. לא, אני לא מתכוון לקנות פרארי. הונדה משומשת משנת 1997 תעשה את העבודה. 15% מההכנסות הבלוג יתרמו לטובת עמותה שמפעילה בית ספר באחד האזורים העניים ביותר בהודו, כלומר אחד האזורים העניים ביותר בעולם.
הלכתי ובררתי כמה תעלה מכונית כזו. אני צריך £1750 שהם בערך 15000 ש“ח. אני יודע, זה יכול לקחת גם שנתיים לגייס את הכסף אבל אני נחוש לעשות את זה. טובת הבת שלי עומדת כאן לנגד עיני! אם למשל הבלוג יכניס 16000 שקל, 2400 יגיעו לפראניה ויהרה סקול בבודגאיה. אני אדאג באופן אישי שהכסף יגיע ישירות אליהם, בלי תווך או תשלומי תווך. סכום כזה מאפשר לשנים עשר (!) תלמידים ללמוד במשך שנה. ולנו תהיה מכונית חדשה.

לפני

אחרי