כסף, תאווה, כתיבה ואבהות
אז הנה אנחנו מתחילים.
מי זוכר את ההתרגשות שעברה בעולם הבלוגים לפני שהמלחמה הזו התחילה? עכשיו הענין הוא אחוות בלוגרים מישראל ולבנון, אבל אז, בימים הרחוקים של לפני המלחמה, עסקנו בתקווה הנאיבית למדי שאפשר יהיה להרויח קצת כסף מהכתיבה הזו. תפוז הכריזה על תשלום לבלוגרים מצליחים והרטט עבר בגבם של כמה וכמה בלוגרים תפרנים, כולל בגבו הצנום של עבדכם.
אני אשקר אם אגיד שמעולם לא חשבתי על זה קודם לכן. במשך שנתיים של כתיבה ברשימות תהיתי לא פעם איך אפשר לתרגם את הכתיבה שלי לכסף. אבל עכשיו, בעקבות נסיבות שמיד אפרט, החלטתי שהגיע הזמן להפוך מחשבה למעשה.
החלטתי לעבור מהפלטפורמה הנוחה והמצוינת של רשימות לפלטפורמה עצמאית בה אני יכול לשבץ פרסומות לבקש תרומות ובכלל לעשות מה שאני רוצה (כמעט). זה עלול להשמע לכם מוזר, אבל הסיבות למעבר הן מופשטות למדי ובכלל לא קשורות באופן ישיר לכסף.
קרה לי משהו בשנים האחרונות (אפשר להגיד ש“עברתי תהליך“). אני חושב שזה קשור להחלטה להקים משפחה, לחתונה, ועכשיו - לבת שלי החמודה שנולדה לפני עשרה ימים. מנזיר בפוטנציה הפכתי לאב במאה אחוז. ואבהות היא לא תרומת זרע. לאבהות יש מרכיב תודעתי חזק: היא אסרטיביות, היא מימוש הבטחה, היא פעולה בעולם ויצירת חיים. זה רגע של לקיחת אחריות מלאה על כל מה שאפשר לקחת עליו אחריות. זה רגע של כניעה לפן הטבעי של החיים שלנו, למיניות, לשימור הגנים. הלואי שהיתה לכולנו החוכמה לדעת על מה אנחנו יכולים לקחת אחריות ועל מה לא.
כשבדקתי את עצמי בקשר לבלוג גיליתי שיש פער בין מה שאני חושב שאני יכול לעשות ובין מה שאני עושה. הפער הזה כמובן לא מוגבל לכתיבה באינטרנט. אני בטוח שזה ישמע רלוונטי גם לך. מצד אחד אתה חושש שאין לך כישורים מספיקים בשביל לעשות משהו ולכן אתה נמנע, או שאתה חושב שאתה יכול לעשות דברים מסוימים אבל בכל זאת מתעצל או חושש להעמיד את עצמך לבדיקה.
בשני המקרים מדובר בפחד. אני מאוד פחדתי לפני שעזבתי את ישראל כדי ללמוד באנגליה. הגעתי לבריסטול עם מזוודה אחת, בלי שהייתי שם קודם לכן מעולם. פשוט הופעתי שם בוקר אחד (בעצם זה היה ערב יום ראשון). האנגלית שלי היתה די גרועה, וחשבתי שלעולם לא אסתדר. אבל העזתי.
נמאס לי לקרוא על כל הבלוגרים שהיו רוצים להרוויח מהכתיבה שלהם. נמאס לי לתהות, בלי לדעת את התשובה, כמה באמת אפשר להרויח מפרסומות באתר. לא נשארה לי הרבה ברירה. החלטתי לנסות את זה בעצמי. תתפלאו, אבל ההתקנה והמעבר לפלטפורמה עצמאית היתה קלה משחשבתי (תמשיכו לעקוב, עוד פרטים בהמשך).
הנה הכללה: האנשים נחלקים לשני סוגים: תאותנים ופחדנים. התאוותנים רוצים להשיג עוד ועוד וברוב המקרים הם משלמים את המחיר של תאוותם בבריאות, יחסי אנוש לקויים, עצב חרדה דיכאון וכיוצא באלה. הפחדנים לעומתם מספרים לעצמם שהם לא רוצים כלום. הם רוצים בעצם להתאיין ולהעלם (אולי אפילו להפוך לנזירים) ומעדיפים לא לעשות על לעשות. הם משלמים על זה בדכדוך, יאוש, אוזלת ידיים, עוני ומרמור. זו כמובן חלוקה גסה וקצת מרושעת, אבל אני בטוח שאתם יכולים לזהות את הנטיות האלה בעצמכם.
לא הייתי רוצה להמנע ממשהו רק בגלל שיותר נעים ונוח להשאר עם המוכר. אני לא רוצה להתעטף בצניעות מזויפת של ”אני לא מעונין בכסף, אני כותב בשביל הכתיבה והרוח“. כמובן שאני כותב בשביל הרוח, אבל שכר הדירה שלי הוא ביחידות אחרות. וגם החיתולים. אני מוצא את עצמי יותר ויותר עונה על אימיילים, מתכתב עם אנשים, מיעץ. אני נותן שרות. אני מאוד אשמח לקבל עליו תמורה כספית. אני מקווה שזו הפעם האחרונה שצל התנצלות מתגנב לקולי. נהנים לקרוא? בקרוב יהיה אפשר להביע את הערכתכם בתרומה.
כמו שאמרתי קודם, מצאתי את עצמי תוהה כמה בכלל אפשר להרויח מכתיבה באינטרנט. הקול הפחדני אומר - אי אפשר להרויח כלום. אם היה אפשר כולם היו עושים את זה מזמן. הקול התאוותני מסתכל על הבלוגים הספורים באנגלית שמושכים מאוד אלפי קוראים וגורפים, לפי עדותם, עשרות אלפי דולרים מפרסומות. אין לי כוונה ליפול לאף אחד מהנטיות הקיצוניות האלה. אני פשוט הולך להרויח מכתיבה והולך לספר לכם על זה. אם זה יכשל, לפחות תדעו מה לא לעשות. אם זה יצליח, אני אוכל להחליף את ההונדה הישנה עם הגג הדולף, בהונדה קצת פחות ישנה עם גג פחות דולף.
אם זה יצליח זה יהיה גם בזכותכם. המשיכו לעקוב.
30/07/06, 9:44
בהצלחה גבר!
ותגיד על מה להקליק כדי שתקבל איזה פני…
(אם תצליח, תזרוק עצם לסחבק)
30/07/06, 12:25
יופי! בהצלחה. גם אני רוצה לדעת על מה ללחוץ.
30/07/06, 14:35
על פי חוזה ההתקשרות עם גוגל אסור לי להמליץ או לבקש מהקוראים ללחוץ על הפרסומות. אסור לי גם ללחוץ עליהן בעצמי, כי כל לחיצה היא למעשה כסף שאני מעניק לעצמי על חשבון המפרסם. לא היינו רוצים שזה יקרה, נכון?
30/07/06, 21:29
אתה מפרסם משהו שאסור לך לפרסם. מגניב.
30/07/06, 22:46
אסףףףףף
אני מרותק מהמיזם.
מרוב מתח בא לי לקנות לך אוטו ולסגור עניין.
נשיקות ליולדת ולנולדת.
31/07/06, 0:54
יונתן, למה אתה מתכוון?
טל ע., תודה. נשיקות בחזרה.
31/07/06, 10:01
:) Mazal Tov to all of you
31/07/06, 13:15
מזל טוב והצלחה לדברים החדשים בחייך
אהוד